מים במדבר זה דבר מורכב

מים במדבר זה דבר מורכב

כמעט נתקענו בלי מים באמצע המדבר
סתם, לא כזה דרמתי, אבל יש כאן סיפור עם מוסר השכל חשוב וכמה מחשבות על הובלת טיול בצורה חברתית

אז כמו שאתם יודעים יצאנו ליומיים במדבר. שני ימים הליכה מלאים ושתי לילות מהנים באמת.
המסלול לא היה על תוואי של שביל ישראל או שביל מסודר כזה או אחר, חיברתי מספר שבילים (מסומנים ולא מסומנים) לכדי חוויה מדהימה של יומיים במדבר באינסופי.

האתגר הגדול בטיולים במדבר זה נושא המים, ולשם כך עושים הטמנות. אם לא הולכים על שביל ישראל, ההטמנות נעשות מורכבות ודורשות פתרונות יצירתיים, כבדים או יקרים.
המקום בו ישנו היה רחוק במרחק 3 ק”מ אוויריים מהכביש הקרוב (על השבילים בערך 5.5 ק”מ) ולכן, המחשבה הראשונה שלי הייתה שכל אחד יקח איתו בבוקר היום הראשון עוד ליטר מים כדי שיהיה לנו למהלך הלילה, ובבוקר נעבור במקום ההטמנה.

הקבוצה הביעה התנגדות, והיו מי שהציעו את עצמם לעשות את ההליכה לכביש עם תיק ריק כדי להביא מספיק מים כדי לעבור את הלילה.
הלכנו על זה.

הגיע יום שישי בצהריים ואנחנו הגענו לחניון הלילה, רוקנתי את התיק שלי והשניים יצאו לדרך. רונצ׳וק ואסתי.
אחרי שעה, מוקדם מהצפוי, הם חוזרים בידיים ריקות. “הדרך קשה בהרבה משציפינו. פחדנו להכנס לחושך”
איזה בלת”ם, יש! לא לאבד אשתונות, זה לא יעזור. גם יש לנו פתרונות חלופיים בטוחים, אבל אנחנו רוצים למצות את הטיול כמה שיותר.

עשינו מסדר מים: ספרנו כמה מים יש לנו בדיוק ואיחדנו בקבוקים 9 ליטר, זה מספיק מים כדי לעבור את הלילה. כמעט ליטר וחצי לאדם.

אבל אנחנו צריכים להיות חכמים. מאד.
אני הצעתי שנצא בחושך כדי שבאור הראשון נוכל להתחיל לרדת למכתש. יש לנו 8 ק”מ עד ההטמנה הגדולה שבשבילה תכננו על עוד ליטר לאדם. בגלל “בגלל המחסור במים נצטרך להספיק כמה שיותר לפני שהשמש מתחילה להצליף”, אמרתי.
רונצ׳וק אמר שאתמול בדרך להטמנה הקטנה הוא ראה נתיב ירידה למכתש והציע לקצר איתו את הדרך להטמנה הגדולה.
הלכנו על זה. 5.5 ק”מ וגם יוצאים מוקדם. נגיע בוודאי בשלום.

אכן כך היה. עד אז ויתרנו על קפה, צחצוח שיניים וכיוב’. באור הראשון היינו על שפת המכתש מוכנים לירידה מאתגרת.
גילינו שהשבילים שרונצ׳וק ואסתי ראו יורדים לחצי גובה ולא מגיעים לתוך המכתש. שוב אנחנו תקועים.
לא באמת, המרחק מההטמנה הקטנה שהייתה אמורה להגיע אלינו בערב שישי כבר לא גדול. לידה יש שביל מסומן ובטוח נוכל לרדת איתו לתוך המכתש וגם נרוויח את 6 הליטרים שמחכים לנו שם.

רגע. לא לפני שנחגוג את הזריחה המטריפה הזו!
וואווו איזו חגיגה זו הייתהה!!!

וזה הסוף של הסיפור המותח הגענו להטמנה הראשונה בשלום, צחצחנו שיניים, שתינו קפה, אכלנו בוקר
ובעיקר
נשמנו לרווחה.
הדרך הקדומה שיורדת למכתש, עליה תכננתי לראש מלכתחילה תחכה לנו לפעם הבאה.

לימודים שלמדתי:
1. כשכולם לוקחים חלק בקבלת החלטות אז כולם נכונים לשאת בנטל ובשינויים שצריכים לעשות בדרך
2. היכולת לעשות שינויים בתוכניות בהתאם לרוח הקבוצה זה חשוב לדינמיקה
3. כשעושים שינויים חשוב לחשוב על ההשלכות ולסגור את כל הקצוות
4. בטיחות במים זה הדב הכי חשוב. יותר מ-ה-כ-ל
5. תמיד לחשוב על רשת ביטחון: מספרי טלפון של מחלצים (אם זה לא SOS לא מקפיצים יחידת חילוץ), דרכי הגעה חלופיות, ועוד.
6. חוסר וודאות, שינויים בתוכניות, אתגרים לא צפויים- הם אלו שהופכים טיול רגיל להרפתקה. ואני מת על זה!

תודה רבה שקראתם אין עליכם!
אשמח לשמוע את דעתכם דרך תגובה בסוף הפוסט. אם בא לכם לפרגן אתם/ן מוזמנים לעשות לייק וגם לשתף אותו בפלטפורמות השונות. אם נפתח לכם התיאבון לעוד תוכן איכותי תרדו עד לסוף הפוסט ושם מחכה לכם עוד חומר איכותי ומקורי במיוחד בשבילכם😎
נתראה בדרכים,רואי שגב

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים פופולרים

מה היא ספונטניות עבורך?

כל פעם שאני מסתכל על המילים האלו אני מתמלא בגעגועים לטיול הגדול שלי. הייתה לי חצי שנה שפשוט עשיתי מה שבא לי,