030. תפזורת רישומים על ירוחם מעיני תייר משתקע

030. תפזורת רישומים על ירוחם מעיני תייר משתקע

לפני חודש וקצת הרמתי אמברקס לתקופת ביניים. מצאתי מקום טוב להיות בו,
הגסטהאוס המתוק וכמובן העיירה שעושה את עצמה מתנמנמת. זה היה מהלך מדוייק עבורי, עשה לי טוב לעצור אחרי טיולים ארוכים ואינטנסיביים. לחשוב ולעבד את כל החוויות של החצי שנה המטריפה הזו.

1. היה לי טוב הנמנום הזה,
היחידים שהתגברו על השקט היו האוטובוסים והרוח. קווים 58 ו7 שעוברים פעמיים שלוש בשעה ברחוב ומרעימים את השממה המדברית. כמוהם גם רוח בין הערביים ששרקה בצמרות העיצים כל יום בארבע אחר צהריים, כמו שעון. בהתחלה נושאת איתה אבק וחום שמצליף על הפרצוף. אבל כאשר השמש קצת נרגעת רוח צוננת מחליפה את החום הגדול. וזה עונג שקשה לתאר.
ערב צונן ומנומנם.

2. הרחק מהמרכז אנשים חיים שם חיים אמיתיים. להיות במקום למשך כזו תקופה ולפתוח את הלב והעיניים, זו חווית התבוננות עמוקה שלא הייתי זוכה בה בלילה או שניים של שיטוטים.
להכיר את מחלק העיתונים של ישראל היום, להשאב לשיחות עם מוכרת בחנות קרביץ במרכז, להכיר את צוות המוכרות משופרסל וגם להפגש עם אנשים קשי יום ולעמוד בסיטואציות פחות חביבות.
יש בזה עניין גדול בעיני, להבין את המנטאליות על בוריה.
להיות באמת! ברור ומובן שאלו החוויות הפרטיות והאובייקטיביות שלי, וכל אחד אחר היה חווה חוויה אחרת.
בכלל בלי להתכוון נקשרתי לירוחמים מקומיים. שיחות ארוכות, מעניינות.
המשפחתיות ניכרת, החל מהצעירים וקלה במבוגרים (או להיפך?), הותיקים ואלה שעברו זה עתה.

ירוחם רישומים באהבת הארץ ילדים מזרקה
אנשים אמיתיים. במרכז המסחרי המאובק.

3. השכונות הותיקות, לצד השיכונים, בנויות סביב חצר קהילתית מרכזית. הם קוראים לזה “מעגל”. הבתים בנויים סביב לרחבה גדולה עם ספסלים. במעגלים הראשונים אפילו אין כניסה לרכבים, בחדשים יש. פעם נכנסתי כדי להשאיר את האופניים בדרכי לטיול במכתש, כשחזרתי אחר הצהריים, חגגו יום הולדת לאחת הילדות.
תחשבו כמה הרחבה הזו משפיעה על תודעה של ילד, כמה משפיעה על הוויה של קהילה. לטובה ולרעה. בעיני, בעיקר לטובה.

משפחה חמוקי ניצנה רישומים באהבת הארץ
בני משפחת ורד שגדלו בכזו צורה אימתו את דבריי

4. לפני כמה חודשים הבנתי את היתרונות של ערד ודימונה על ירוחם. הדרכים הראשיות שיורדות ליום המלח ואילת. בשביל להגיע לירוחם, צריך לנסוע אליה. היא לא נמצאת על אף דרך. זה מעניין. זו סיבה טובה שרשתות המסחר עוד לא כבשו את ירוחם, וזו סיבה טובה שיש שם יוזמות מעניינות ואנשים שרוצים לתת ולהיות. ויותר מזה, נוכחתי לגלות שלפני שהכבישים של דימונה וערד נסללו, הדרך לאילת עברה בירוחם! (מה שנקרא מעלה עקרבים, הדרך המנדטורית) פולקלור מקומי מספר על עיירת דרכים תוססת!

מעלה עקרבים. רישומים באהבת הארץ.
הדרך המנדטורית לאילת. אין זכר לתסיסה כזו או אחרת…

5. כל הטוב הזה עזר לי להבין, למה אני נמנע מהערים הגדולות. אני מפחד! כלכך נעים לי להתכרבל בקהילתיות הזו. כל כך נעים השקט!
קשה לי לדמיין את עצמי בעיר סואנת, רחובות הומים ואנשים רצים. מה הם חוקי המשחק בעיר כזו?
ובכן, בשנות הנעורים ביליתי ימים שלמים בירושלים העיר היפה והקשה בעולם. אבל מאז התבגרתי, הימים עברו והתרחקתי מהסיאון.

החלטתי שאני רוצה להתעמת עם הפחד הזה, להרגיש אותו ולהתעלות.
בימים הקרובים אשוטט ברחובות הסואנים של תל אביב, מקווה לגלות את קסמיה היפים ביותר, מקווה להבין איך העיר מתנהלת.

מהכפר לעיר.
השארתי את צ’ולה ואת הרכב למשמרת אצל עדי. ארזתי תיק קטן, הנחתי על הסבל של האופניים.
רואי הקטן בעיר הגדולה.

תל אביב רישומים באהבת הארץ
הספקתי להרוג טורקי קטן של ערב, בתל אביב

רישומים יבואו אחרי החוויה.

חג שמח!

פוסט שמתכתב עם תייר מתבונן שהיה כאן לפני…

תודה רבה שקראתם אין עליכם!
אשמח לשמוע את דעתכם דרך תגובה בסוף הפוסט. אם בא לכם לפרגן אתם/ן מוזמנים לעשות לייק וגם לשתף אותו בפלטפורמות השונות. אם נפתח לכם התיאבון לעוד תוכן איכותי תרדו עד לסוף הפוסט ושם מחכה לכם עוד חומר איכותי ומקורי במיוחד בשבילכם😎
נתראה בדרכים,רואי שגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים פופולרים

מה היא ספונטניות עבורך?

כל פעם שאני מסתכל על המילים האלו אני מתמלא בגעגועים לטיול הגדול שלי. הייתה לי חצי שנה שפשוט עשיתי מה שבא לי,

מים במדבר זה דבר מורכב

כמעט נתקענו בלי מים באמצע המדבר סתם, לא כזה דרמתי, אבל יש כאן סיפור עם מוסר השכל חשוב וכמה מחשבות על הובלת